לצערנו מיי-טל שלנו לא הספיקה להכיר את סבתא רבא שלה, בגלל שהיא היתה עוד תינוקת בחודש הראשון שלה ולא היה לנו עגלה, וגם באותה תקופה היו הרבה אזעקות בתל-אביב בגלל שערבים זרקו עלינו טילים.
מה שכן, ביכרנו אותה בבית החולים רק שמיי-טל חיכתה בחדר ההמתנה עם סבתא וסבא שלה..
בקצרה..
זו היתה תקופה שמחה, מלחיצה ועצובה...
בברכה והמשך חיים מאושרים ובריאים,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה