כמה פעמים שמעתם את המשפט שגמילה מחיתולים עושים רק בקיץ? כמה פעמים הגננת שכנעה אתכם לחכות עוד כמה חודשים כדי שיהיה חם יותר ופחות מסורבל? התפיסה שגמילה מחיתולים מתרחשת רק אחרי פסח יוצרת מצב שרובנו פשוט גומלים בקיץ מחיתולים ומתעלמים מיתרונות החורף ואפילו מצרכי הילד והדרישות שלו.למה אנחנו מפחדים מהחורף?
לרוב ההורים נשמע שאין לחורף יתרונות בגמילה אלא רק חסרונות - הבגדים מסורבלים, הילד מתקשה להוריד אותם והכביסות אחרי פספוסים לא נגמרות. בינינו הרבה יותר קל לכבס מכנסים קצרים מאשר טרנינג עבה וקפוצון שנרטבו להם אולם, קל יותר לגמול בחורף ואפילו מהיר יותר.
למה החורף מבהיל אותנו?
על פני העור שלנו מצויים קולטנים רבים, תפקידם של קולטנים אלו בהעברת מסרים מהסביבה למוח ליצירת תגובה בהתאם. בגמילה, כאשר הילד מרטיב, מתרחש תהליך נידוף של נוזל. זהו תהליך שלוקח אנרגיה מהסביבה שלו. דוגמה להמחשה של זה היא שאם אנחנו נרטיב את הבגד שאותו אנחנו לובשים, נרגיש בתחושה קרה, זאת משום שהנוזל על פני הבגד מתחיל להתנדף ותהליך זה לוקח אנרגיה מהסביבה, קרי, אנחנו, ולכן אנחנו מתקררים.
בגוף יש לנו מנגנונים אוגרי אנרגיה ומערכת לוויסות טמפרטורה גם היא באמצעות הקולטנים על פני העור, כך שאם יש משהו שלוקח מאיתנו אנרגיה באופן לא רצוני, אנחנו נרגיש בתחושה אי נוחה ברטיבות הבגד.
התחושה הזו תהיה שונה בקיץ מאשר בחורף. או במילים אחרות בחורף זה ממש לא נעים לנו! כלומר בקיץ נוכל להיות עם בגד רטוב ללא תחושה מציקה או לא נוחה במיוחד אלא אולי קרירות קלה לעומת כשקר בחוץ קרירות נוספת לא נעימה ואף מציקה. וננסה כל שביכולתנו שתחושה זו תיפסק בהקדם האפשרי.
לגמול בחורף זה מהיר יותר?
הגמילה בחורף מחדדת את ההקשר הטבעי של סיבה ותוצאה - פיפי הינו נוזל, נוזל רטוב שכשהוא מתנדף התחושה שלו היא קרירות, לא נעימה ומציקה. הטמפרטורות הנמוכות יותר אף מחדדות את תחושת הרטיבות והאי נוחות ומגבירות את המוטיבציה בלמידה וברצון להישאר יבש. מכאן שתהליכי גמילה מחיתולים בחורף, הם תהליכים מהירים יותר ואף אקטיביים יותר ואני ממליצה בחום להתחיל דווקא בעונה הזו ובפרט, אם כבר התחלתם תהליך, אל תפסיקו בגלל שהטמפרטורות יורדות.
איך עושים את זה נכון?
בית נעים ורגוע: חמו מעט את הסביבה בה אתם נמצאים וכמובן פנו זמן איכותי להיות עם הילד.הקפידו על אוירה נעימה ורגועה, וברגע שהילד עושה פיפי הסבירו בנחת את אשר מצופה ממנו.
לא מורידים את החיתול מיד: התחילו בהורדה הדרגתית, שעה או שעתיים ביום, בזמן שאתם זמינים לילד. חשוב להיות עם הילד בימים של הגמילה וללוות אותו ובעיקר להקשיב לו. בהמשך הימים הגדילו את משך הזמן שבו הילד ללא חיתול.
עזרו לו ללמוד מה הוא מרגיש: ברגע שעושה פיפי, אמרו לו - "אתה עושה פיפי, בפעם הבאה שאתה מרגיש שהפיפי מתקרב, נעשה בשירותים/בסיר".
דוגמה אישית: שלבו בתהליך הלמידה כמה שיותר דוגמאות אישיות ותקשורת: מדיניות דלת פתוחה בשירותים, ספרים וסרטונים המדגימים את התהליך ומראים ילדים שעושים יכולים לעזור. בנוסף, ניתן להציג משחק בובות שבמהלכו הבובה "צריכה להתפנות".
פספוסים: יהיו פספוסים, תמיד יש, גם בקיץ. אל תיבהלו פשוט עודדו אותו והמשיכו להגיב באופן ענייני.
הכינו את הגננת והגן לתהליך: לאחר שחוויתם כמה ימים שבהם בשעות אחר הצהריים הילד אומר שצריך להתפנות ואכן מתפנה בשירותים או בסיר, ניתן לשלב את התהליך גם בגן. מאחר והאווירה בגן שונה מאשר האווירה בבית, חשוב לשלוח לגן כמה זוגות מכנסיים להחלפה.
בבוקר בכניסה לגן, קראו לגננת שהילד הכי אוהב ותאמרו לילד, בנוכחות הגננת, שאם הוא צריך לשירותים שיגיד לגננת הזו. אמרו לה בנוכחותו שברגע שהיא רואה שהוא צריך שתעזור לו להתפנות. תיאום ציפיות מסוג זה יעזור לילדכם לקבל תחושת ביטחון לתהליך גם בגן, שכן הוא יידע בדיוק למי לפנות והוא גם יודע שיש ציפייה לכך שיפנה.
הכותבת הינה אמא לשניים, מנכ"לית סמול טוק, לדבר עם תינוקות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה