חמשת העקרונות שיעזרו לילד שלכם להירדם בקלות

המעבר ממצב של ערנות למצב של שינה לא פשוט גם למבוגרים, אז אחת כמה וכמה לילדים. לפניכם שיטות מגוונות ויעילות, שיסייעו לילדים שלכם להירדם ולישון טוב יותר

המאמר מאת: אורית היימר – "פשוט ישנים"

אם תחשבו על זה רגע, העובדה שאנחנו מצליחים, לרוב תוך זמן קצר, לעבור ממצב של ערנות למצב של שינה - ממש איננה מובנת מאליה. מדובר במנגנון עצבי מורכב, שמאפשר למוח שלנו להתחיל לעבוד בתדרים אחרים, תוך התנתקות מהסביבה החיצונית והפנימית. אנחנו מפסיקים להגיב לגירויים חיצוניים (קולות, מראות, ריחות ועוד) ובמקביל אנחנו מתנתקים מגירויים פנימיים מסוימים (מחשבות, דאגות, תחושת חוסר נוחות במקום מסוים בגוף וכו'). 

בשביל שזה אכן יקרה, המוח שלנו צריך ל"הרגיש" שהמצב מספיק בטוח ושאכן אפשר להתנתק מהסביבה. עלינו להרגיש מספיק רגועים לאורך זמן וכך לאפשר למוח לחולל את השינוי ולעבור למצב שינה. לא תמיד קל לנו, המבוגרים, לעשות זאת. לרוע המזל, לילדים שלנו זה הרבה פעמים אפילו עוד יותר קשה.

אז איך עוזרים לילדים לווסת את עצמם, להירגע ולהירדם בקלות? לפניכם חמשת עקרונות:

1. עיתוי – חשוב שהילד שלכם יגיע למיטה בזמן - לא מוקדם מדי וגם לא מאוחר מדי. עייפות יתר עלולה מאוד להקשות על ההרגעות וההרדמות.

איך עושים זאת? שמים לב לסימני עייפות – שפשוף עיניים, עצבנות, משיכה בשיער, פיהוקים ולפעמים דווקא היפר – אקטיביות – ומשכיבים לישון תוך 30 עד 40 דקות לכל היותר.

2. רוגע – ככל שהילד שלכם יגיע למיטה רגוע יותר, כך רמות האדרנלין (הורמון הפעילות) בגופו ירדו ובמקביל יעלו רמות המלטונין (הורמון השינה).

איך עושים זאת? מקפידים על עריכת טקס שינה נכון, החוזר על עצמו בכל ערב. בשיטה זו אנו מורידים את רמת הגירויים בהדרגה ומאפשרים לילד להרגיש בטוח ורגוע, כי הוא יודע לצפות בדיוק מה יקרה בהמשך.

3. נוכחות משרת ביטחון – אם ילדכם עדיין מתקשה לווסת את עצמו ולהירגע לבד, אל תהססו להיות שם בשבילו.

איך עושים זאת? השאירו את הפלאפונים ושאר הסחות הדעת בסלון ותנו לו להרגיש שאתם באמת שם, רגועים ומשרי ביטחון. קחו את השליטה במה שקורה בהרדמה לידיים שלכם. הציבו את הגבולות שילדכם זקוק להם, כדי להרגיש מוגן ורגוע בתוכם. אפשרו לו להפנים את השקט הזה ולהשתמש בו בעתיד בכוחות עצמו.

4. הימנעות מהפתעות – כאשר אתם מבצעים פעולות שמפתיעות את הילד שלכם (החלפה בין הורים במהלך ההרדמה, הוצאה מהחדר ועוד ועוד..) אתם גורמים להעלאת רמות האדרנלין שלו ומרחיקים את הרוגע והשינה. לכן יש להימנע מהפתעות.

איך עושים זאת? יש להחליט מראש (כמובן בהתאם ליכולות הויסות העצמי של ילדכם) על דרך ההתנהלות שלכם בהרדמה. חשבו מראש איך תגיבו לאירועים שונים שעשויים לקרות בהרדמה ואל תחרגו מכך. היו עקביים וברורים.

5. חשיבה לטווח הארוך – נסו לצמצם כמה שיותר את התלות של הילד שלכם בגורמים חיצוניים לצורך ההרדמות (בקבוק, ציצי, הרדמות רק על הידיים שלכם ועוד). אמנם בטווח הקצר כל הדברים האלה מקלים על הוויסות העצמי ומקצרים את ההרדמה - אבל זהו פתרון לטווח הקצר שלא מאפשר לילד לפתח את יכולות ההרדמות העצמאית שלו ולכן מקבע את הקושי ויוצר פוטנציאל גבוה ליקיצות ליליות.

 כמו שעדיף לא לתת לאדם רעב דג אלא דווקא חכה, כך גם עדיף לעזור לילד שלכם ללמוד לווסת את עצמו ולהירגע בכוחות עצמו ולא לאפשר לו להירגע באמצעות עזרים חיצוניים שהוא לא מסוגל לספק לעצמו במהלך הלילה.

~ המאמר נילקח מאתר: Tipa.co.il